העירייה אינה מחייבת את בעלי קולנוע שביט לשפץ את החזית

מבנה קולנוע שביט עומד שומם ונטוש עשרות שנים ונראה כי בעירייה לא ממהרים לגרום לבעלי הנכס לפעול לשיפוץ המבנה. בדיקת "ידיעות חיפה" מגלה כי לאורך כל אותם עשרות שנים בהן שכן מבנה הקולנוע בלב שכונת מגורים בכרמל, מעולם לא דרשה העירייה מבעלי הנכס לשפץ את חזית המבנה. דרישה לשיפוץ המבנה הינה תקנה הכלולה בחוקי העזר העירוניים, והעירייה רשאית על-פי חוק לעשות בה שימוש במקרים שהיא מוצאת לנכון כי שיפוץ חזית נדרש. בעוד שבקולנוע שביט נמנעת העירייה מלעשות שימוש בכלי ניהולי זה, היא אינה מהססת לדרוש מבעלי נכסים אחרים ברחבי העיר לשפץ את המבנים שבבעלותם. בחמש השנים האחרונות העירייה הציגה דרישה לעשרות בעלי נכסים בעיר התחתית ובהדר, ודרשה כי יממנו מכיסם את שיפוץ המבנים. במקרים אחדים הסכימה העירייה להשתתף בשיפוץ הנדרש, ויש מקרים שבעלי הנכסים נדרשים לשלם את כל השיפוץ מכיסם.

בעירייה מודים השבוע כי השימוש בכלי הניהולי של דרישה לשיפוץ מבנים מעולם לא הופעל נגד בעל מבנה קולנוע שביט, וכי יש מקום לשקול להפעילו במקרה הנדון. מעקב "ידיעות חיפה" אחר הנעשה בעניין קולנוע שביט מצידה של העירייה, מגלה כי עד היום פעלה העירייה רק במישור המשפטי וכזה המתמקד בדרישה לתשלומי ארנונה שטרם שולמו. יצוין כי על-פי רישומי לשכת רישום המקרקעין בחיפה, רשומים למבנה קולנוע שביט חובות בסך של 2.6 מיליון ש"ח לעירייה. כתבות "ידיעות חיפה" שעסקו בקולנוע שביט חשפו תסבוכת משפטית המונעת את מכירתו של הקולנוע, כשבעלי הנכס מצד אחד, והעירייה מצד שני, מתבצרים בעמדותיהם בכל הנוגע לדרך בה יש להסדיר את החובות על הנכס.

תושבי רחוב הספורט, בו ממוקם מבנה קולנוע שביט, אומרים השבוע כי הם מצפים מהעירייה לעשות כל שנדרש כדי להביא לסיומה את הסאגה הנוגעת לקולנוע שביט, וטיפול במטרד בלב הרחוב. "לא יכול להיות שעומד לו מבנה ענק, של כמעט 1,500 מ"ר, הרוס, נטוש, ומכוער, ואין אף אחד שמנסה לשנות או לטפל בו", אומר אחד הדיירים ברחוב, "אותנו לא מעניין מה הוביל למצב הזה, אנחנו רוצים לראות מקום יפה ומסודר. אם העירייה לא מפעילה את כל הכלים שברשותה כדי שהבעלים יטפל בנכס, זה חמור מאוד. אם ידרשו לשפץ את המבנה בעל הנכס יוכל לשפץ, להסדיר את חובו ולמכור את הנכס, העיקר שהנושא יטופל".

בעירייה, כאמור, לא ממהרים להפעיל את הדרישה לשיפוץ חזיתות, ומנסים להימנע משימוש בכלי זה כאמצעי להפעלת לחץ על בעלי עסקים. "עד היום נזהרנו בשימוש בכלי הזה ודרשנו שיפוץ רק במקומות בהם אנחנו הובלנו שינוי ושיפצנו בעצמנו", ציין גורם בעירייה, "בעיר התחתית ובהדר שיפצנו במיליוני ש"ח והובלנו שיפוץ של מספר רחובות ראשיים. בחלק מאותו שיפוץ, רצינו שגם אותם נכסים ברחובות המשופצים יראו טוב ויחודשו".

דבר חיקוק נוסף הרלוונטי לענייננו, לפי עו"ד לאטי, הוא חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, תש"ם - 1980. על-פי סעיף 2 לחוק יכולה העירייה לבקש משר הבינוי והשיכון להכריז על שטח מסוים בשטח המוניציפלי שלה כ-"אזור שיפוץ", ומכוח הכרזה זו מוצאים לבעלי נכסים באותו אזור הודעות דרישה לבצע שיפוצים בנכסיהם, לאו דווקא בחזית הנכס (סעיף 4 לחוק). בסעיף 3 לחוק נקבע כי הממשלה (שייתכן ו"תגלגל" הוצאה זאת על העירייה) תשתתף בלא פחות מ-30% מעלות השיפוץ בדירות מגורים, ובלא פחות מ-60% מהעלות השיפוץ כאשר מדובר בנכס בדיירות מוגנת. ככל הידוע לנו, חובת השתתפות גבוהה זו הביאה לכך שלא נעשה שימוש רב בחוק זה, במדינה בכלל ובעיריית חיפה בפרט. יצוין כי ישנן רשויות מקומיות הנוטלות חלק במימון השיפוץ באמצעות מענקים או הלוואות נוחות לתושבים.

בעירייה מסרבים להתייחס לשאלה האם הוצאה דרישה לשיפוץ מבנים לבעלי קולנוע שביט, ומציינים כי העירייה נוקטת בכל האמצעים הקבועים בחוק לגביית חובות. באשר לדרישה לתשלום ארנונה לשנת 2015, אומרים בעירייה כי יצאה דרישה כזו, אך נציגיה מנועים להתייחס לפרטי חשבון כזה או אחר וזאת על-פי חוק הגנת הפרטיות ושמירת מאגרי המידע.

כתבה שפורסמה בידיעות חיפה